#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. א מנין למנחת חוטא ומנחת קנאות שפסולים שלא לשמה?	כמו שחטאת שפסולה שלא לשמה דכתיב בה היא, גם במנחת חוטא כתוב &quot;כי חטאת היא&quot; ובמנחת קנאות כתיב &quot;כי מנחת קנאות הוא&quot;. לעיל (ב:) ר&quot;ש למד זה&nbsp;&nbsp;מכחטאת וכאשם (ולאו דרשה עיקרית זה). [באשם אע&quot;ג דכתיב הוא זה כתוב לאחר הקטר אימורים.]	מנחות ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. ב מנין שמנחת קנאות מותרה נדבה?	ילפין &quot;עון&quot; &quot;עון&quot; מחטאת (ושם כתיב כסף אשם וכסף חטאת וכו')	מנחות ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ד. ג מה נלמד מ- ""הוא"" של אשם?</p>"	"<p dir=""rtl"">אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר לעולה ודוקא ניתק דכתיב הוא </p>"	מנחות ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד: ה מנחת העומר [ואשם נזיר ומצורע] שעשאה שלא לשמן האם כשרה ועלתה לשם חובה (3)?	"רב פסל מפני שבאה להכשיר ואינה מכשירה וה&quot;ה לאשם נזיר ומצורע, ואיתותב דמה לי בא להכשיר או בא לכפר ועוד דאיתא בברייתא להדיא דאשם מצורע שלא לשמו כשר וצריך אשם אחר להכשירו.<p dir=""rtl"">רשב&quot;ל מכשיר ולא עלו לשם חובה, ושירי העומר אינם נאכלים עד שיקריבו עומר אחר, אבל הקומץ קרב דסבר האיר המזרח מתיר [מיהו למצוה עד שיקרב העומר]. </p><p dir=""rtl"">רבא אומר שמנחת העומר גם עלתה לשם חובה, שסובר אין מחשבה מועלת אלא כהן הראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה ובמקום הראוי לעבודה, ומנחת העומר תמיד אינה ראויה לעבודה אלא כאן זה חידוש. </p>"	מנחות ד:		
